החלטה בתיק שע"מ 35902-08-10

1.         לפניי בקשה מקדמית שהגישה הנאשמת י.י.א. אחזקה ושירותים בע"מ (להלן - הנאשמת) לבטל או למחוק  את כתב האישום, מחמת פגמים שנפלו בהטלת הקנס המנהלי וכן מחמת שיהוי והתיישנות.

2.         כנגד הנאשמת הוגש, ביום 11.7.10, כתב אישום בגין עבירות על סעיפים 3,2,1 לחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב - 2002, שבוצעו, לטענת המאשימה, בימים 25.1.09 ו- 8.2.09.

על פי האמור בכתב האישום, מיוחסת לנאשמת העסקה של חמישה עובדים, מבלי שנתנה להם הודעה על תנאי עבודה כנדרש בחוק.

3.         טענות המבקשת בתמצית -

א.         פגמים בקבלת ההחלטה על הטלת הקנס המנהלי - ההחלטה על הטלת הקנס חתומה ע"י ב"כ המאשימה, עו"ד אפרת נחמני בר, אשר אינה הגורם המוסמך לקבל את ההחלטה על הטלת הקנס המנהלי ולחתום עליה. הגורם המוסמך לעשות כן הוא "מפקח" או "רשם" שהוסמך לכך על פי חוק ודבר מינויו פורסם ברשומות.

ב.         משההחלטה נתקבלה בהעדר סמכות והגורם המוסמך לקבל את ההחלטה לא חתם עליה, משמעות הדבר כי דין כתב האישום והקנס להתבטל.

ג.          בית הדין הארצי קבע, בע"פ 27/09 מדינת ישראל נ' מ.ע. גולן בע"מ (ניתן ביום 23.2.10) (פורסם בנבו) (להלן - פרשת גולן), כי ההחלטה על הטלת הקנס המנהלי הינה החלטה מהותית, עליה להיות מבוססת על חומר חקירה מתאים, עליה להיות עניינית ולהתקבל לאחר הפעלת שיקול דעת סביר ולהיות מתועדת בצורה מסודרת. פגמים בהליך קבלת ההחלטה על הטלת הקנס עשויים להביא לביטול כתב האישום.

ד.         המפקח אשר חתם על הודעת הקנס לא עבר על החומר בעצמו, אלא שימש כחותמת גומי בלבד.

ה.         התיישנות ושיהוי - יש לבטל את כתב האישום גם מחמת התיישנות ושיהוי. הקנס מושא כתב האישום הוטל ביום 25.1.10. העבירות בגינן הוטלו הקנסות, הינן עבירות מסוג "חטא" אשר לפי סעיף 9(א)(4) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב - 1982, מתיישנות כעבור שנה אחת מיום ביצוע העבירה.

ו.          לאור מועדי ההעסקה של העובדים, ברי הוא כי חלה התיישנות על העבירות, שכן העובדים החלו להיות מועסקים אצל הנאשמת בשנת 2003, עת זכתה במכרז ניקיון בתי ספר בעיר ערד. לא ניתן לראות את העבירה הנדונה כעבירה נמשכת, שכן אם אכן כך היה , לא היה ניתן לעולם להעלות טענת התיישנות, שכן העובדים סיימו את העסקתם אצל הנאשמת באוגוסט 2009.

ז.          הביקורות וגביית ההודעות מן העובדים בוצעו בחודש נובמבר 2008 ומשכך, העבירות מושא כתב האישום התיישנו, לאור המועד בו הוטל הקנס.

ח.         בנספח א' לכתב האישום נרשמו במכוון תאריכי עבירה המנסים להגיע לכדי שנה, טרם הודעת הקנס, על מנת לחמוק מן ההתיישנות החלה על העבירות, אולם התנהלות זו אינה משקפת נאמנה את מועד העבירה האמיתי.

ט.         שיהויה של המאשימה מהווה אף הוא גורם ראוי כשלעצמו לבטל בגינו את ההליך שהגישה המאשימה. נקיטת הליך לאחר שנים כה רבות, עת יחסי עובד/מעביד נותקו לפני זמן רב, חורגת ממתחם הסבירות והינה בלתי סבירה בעליל.

י.          העדר הנמקה - לאחר חקירת הנאשמת ומעת שהועמדו תשובותיה של הנאשמת לטענות כנגדה, בחקירתם של בעלי התפקידים בה,  היתה מוטלת על הרשות חובה ליתן הנמקה בהחלטה אודות הטלת הקנס, אין במסמך ההחלטה הנמקה כלשהי.

י"א.      על אף שבית המשפט העליון עמד, לא פעם, על חשיבות הנמקת ההחלטה, בחרה המאשימה שלא לנמק את החלטתה. במקרה זה העדרה של הנמקה, ולו תמציתית או חלקית, יורד לשורשו של עניין שכן מדובר בנושא מהותי של הכרעה בהטלת קנס מנהלי בגין עבירות לכאורה על זכויות עובדים. יש לבטל את כתב האישום על יסוד העדר הנמקה מוחלט.

י"ב.      התערבות שיפוטית - ההחלטה על הטלת הקנס המנהלי ניתנה בחוסר סמכות והיתה בלתי מנומקת ועל כן, מדובר בהחלטה בלתי סבירה שיש לבטלה ובתי המשפט לא אחת עשו כן.

4.         טענות המאשימה בתמצית -

א.         לא נפל כל פגם בהודעת הקנס. התובעת, עו"ד אפרת נחמני בר, המליצה, ביום 21.1.10, לאגף האכיפה במאשימה על הטלת קנס מנהלי וזאת לאחר שבחנה את חומר הראיות בתיק.

ב.         סמכותה של עו"ד נחמני נובעת מהנחיות היועץ המשפטי לממשלה להפעלת חוק העבירות המנהליות, התשמ"ו 1985. סעיף 5 לנוהל קובע כי ראוי שהמפקח ייעזר, בטרם יטיל קנס מנהלי, ביועץ משפטי של המשרד או היחידה ויפעל על פי הנחיותיו בהתאם לנסיבות ולצורך.